ירידה בשמיעה, שמיעה לקויה

קרה לכם שהבחנתם שבארוחת ערב משפחתית כשכולם מדברים ביחד היה לכם קשה להבין את מה שנאמר? קרה לכם שלא הצלחתם להבין את המרצה באוניברסיטה? קרה לכם שביקשתם מהאיש עמו שוחחתם לחזור פעם אחר פעם על דבריו מכיוון שלא הבנתם אותו? ישבתם במסעדה רועשת ולא הבנתם את המלצר? הגברתם את עוצמת הטלוויזיה או הרדיו כי התקשיתם לשמוע את הנאמר? ייתכן ואתם סובלים מבעיה של ירידה בשמיעה וזקוקים להתאמת מכשיר שמיעה.

ובכן, אתם לגמרי לא לבד. כעשירית מאוכלוסיית העולם המערבי, ובכלל זה ישראל, סובלת מירידה בשמיעה בדרגה כזו או אחרת.

עקב ירידה בשמיעה אנו שומעים פחות טוב קולות, מתקשים להבין דיבור על רקע רעש או כאשר כמה אנשים מדברים יחדיו, ולעתים קרובות רגישים יותר מאשר בעבר לקולות חזקים. ירידה בשמיעה עלולה להיות נעוצה בגורמים רבים כגון, גיל, תורשה, כמו חשיפה ממושכת לרעש חזק, טיפול תרופתי, מחלות ועוד. ניתן לסווג ירידות שמיעה בהתאם לסוג שלה וחומרתה.

אולם, חשוב לוודא כי מדבר בבעיה המאופיינת בירידה בשמיעה ולא בבעיה בה שומעים צפצופים באוזניים, דבר המכונה טינטון וזאת משום שתופעה זו יכולה להשפיע על בדיקת השמיעה בעקבות הפרעות שאותם חווה המטופל, המונעים ממנו מלהגיב בצורה טובה במהלך הבדיקה.

ירידה בשמיעה הולכתית

ירידת שמיעה הולכתית (conductive) נגרמת בשל ליקוי בהולכת הקול באוזן החיצונית או התיכונה (ומכאן שמה). זהו ליקוי בעל אופי "מכאני", והוא יכול לשאת אופי זמני או קבוע. ניתן, במרבית המקרים, ניתן לתקן את הליקוי באמצעות טיפול רפואי. במקרים בהם לא ניתן לטפל בליקוי באמצעים רפואיים, כאשר הטיפול הרפואי נכשל או כאשר יש מניעה במתן הטיפול הרפואי מסיבות שונות, ניתן בדרך כלל להיעזר במכשיר שמיעה. הגורמים השכיחים לירידה בשמיעה הולכתית הם: נוזלים באוזניים (במיוחד אצל ילדים), חסימה של תעלת האוזן עקב הצטברות שעוות האוזן, נקבים בעור התוף, אוטוסקלרוזיס וזיהומים שונים באוזן התיכונה.

ירידה בשמיעה עצבית

ירידה בשמיעה עצבית (sensori-neural) נגרמת בשל ליקוי בחלק העצבי של מערכת השמיעה. בדרך כלל, ליקוי העצבי נגרם כתוצאה מניוון של תאי שערות מיקרוסקופיים בקוכלאה (השבלול), האחראים על התמרת האנרגיה המכנית של גלי הקול לאותות עצביים. ניוון זה עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, גיל, נטילת תרופות מסוגים מסוימים ועוד.

ככלל, ירידת שמיעה עצבית אינה הפיכה ואינה ניתנת לתיקון באמצעות טיפול רפואי. הפתרון היעיל ביותר ברוב המוחלט של המקרים הוא מכשיר שמיעה.

ייתכנו מקרים בהם ישנה ירידת שמיעה מעורבת. כלומר, ירידת שמיעה הנובעת מליקוי הולכתי ועצבי גם יחד.

ניתן לסווג ירידה בשמיעה גם לפי חומרתה. דרגת ירידת השמיעה נקבעת בהתאם למספר הדציבלים (dB – יחידת המדידה לעוצמה של הקול) של הירידה בשמיעה ביחס לשמיעה תקינה (0 dB).
לפניכם טבלה המדרגת את ירידות השמיעה בהתאם לחומרתן:

דרגת ירידת השמיעה	ירידת השמיעה בדציבל  (dB HL)
שמיעה תקינה	0-15
ירידה גבולית בשמיעה	15-26
ירידת שמיעה קלה	26-40
ירידת שמיעה בינונית	41-55
ירידת שמיעה בינונית – חמורה	56-70
ירידת שמיעה חמורה	71-90
ירידת שמיעה עמוקה	90  ומעלה

 שמיעה מול הבנה

יכולתנו לשמוע משתנה מהרגע שאנו נולדים. בגיל 20 איננו יכולים לשמוע חלק מהצלילים שתינוקות יכולים. בגיל 30 או 40 במקרים רבים ניתן להבחין כבר בירידה בשמיעה, אך ייתכן כי היא עדיין מתונה מאד.

בדרך כלל, השמיעה אינה נפגעת באופן רחב היקף, באופן כזה שאי אפשר לשמוע דבר. במקום זאת, ירידה בשמיעה משפיעה על תדירויות מסוימות יותר מאשר על אחרות. תדירויות או צלילים גבוהים הם, במקרים רבים, הראשונים שמושפעים.

במקרה של ירידת שמיעה בצלילים הגבוהים ניכרת השפעה על היכולת להבין דיבור: תנועות, שהינן נמוכות בצליל, ניתנות לשמיעה; ואילו עיצורים, שהינם גבוהים בצליל, מתחילות שלא להישמע ברור. העיצורים השקטים הם הקשים ביותר לשמיעה: ב, ס, ש, פ, ט ו-ז. התוצאה היא שאדם עם ירידת שמיעה בצלילים הגבוהים מתקשה להבחין בין מילים כמו "סד" ו"צד" או "חש" ו"לש". זוהי הסיבה מדוע לקויי שמיעה רבים מדווחים שהם יכולים "לשמוע אבל לא להבין".

בתמונה שלפניכם דוגמה לשמיעה תקינה (הקו האדום). אותו אדם מסוגל לשמוע את כל הצלילים שמתחת לקו ללא צורך בסיוע.

לעומתו, האדם שסובל מירידת השמיעה המתוארת על-ידי הקו האדום שלהלן, מתקשה לשמוע את כל הצלילים שמעל לקו האדום קולות חלשים, צלצול טלפון, קולות של ילדים, וחלק גדול מהעיצורים השורקים בדיבור (כמו "ש" ו-"ס") אדם זה, למשל, עשוי לקבל תועלת רבה משימוש במכשירי שמיעה. שימו לב כי אדם זה נזקק להגברה בעוצמות שונות בתדירות שונות.

לבדיקת והתאמת מכשיר שמיעה ניתן להתייעץ עם צוות אודיו מדיק.