ישנן סיבות רבות להופעת כאבי אוזניים. כאבי אוזניים יכולים להיגרם כתוצאה מהפרשי לחץ בין הסביבה החיצונית של האוזן לאוזן התיכונה, מדלקות, בעיות מבניות, הקרנת כאב ממקורות אחרים, מחלות ויראליות ועוד. תופעה אחרת שגם היא מציקה היא נושא הטינטון – הופעת קולות הלימה, זמזום או צפצוף באוזן, ללא קשר למקורות חיצונים של רעשים או צלילים. כאבי אוזניים הם תופעה שכיחה ומוכרת בעיקר בגיל הילדות ובקרב תינוקות, טינטון (טיניטוס) מצידו שכיח יותר בגיל המבוגר אך שניהם יכולים להופיע בכל גיל.
הפרשי לחצים
האוזן מורכבת מאזורים שמופרדים בניהם על ידי מחיצות דקות. שני האזורים החיצוניים הם האוזן החיצונית אליה מגיע האויר דרך תעלת השמע והאוזן התיכונה שהאוויר מגיע דרך תעלת השמע שנקראת גם חצוצרת השמע או תעלת אוסטכיוס. תעלה זו מקשרת בין חלל הלוע, האף והאוזניים.
לרוב, הלחץ באוזן התיכונה זהה ללחץ המופעל מצידו השני של עור התוף – הממברנה המפרידה בין שני חלקים אלו וזו שגם מאפשרת את השמיעה. ישנם מקרים בהם איזון הלחצים מופר. המקרה השכיח ביותר הוא מקרה בו עולים או יורדים במהירות – למשל במעלית, בהמראות ונחיתות ואפילו בנסיעה ברכב בעליות או ירידות.
בכל רגע נתון, קיים לחץ המופעל על הגוף – הלחץ שמפעיל האוויר באטמוספירה. ככל שעולים, כך הלחץ האטמוספירי קטן: בגובה של 5.5 ק"מ לערך, הלחץ ירד בחצי לעומת הלחץ המופעל בגובה פני הים. בצלילה, מי שמפעיל את הלחץ הם המים שהם כבדים בהרבה מהאוויר. צלילה לעומק של 10 מ', בהשוואה מכפילה את הלחץ לעומת הלחץ שעל פני הים.
גם הלחץ בחצוצרת השמע מתאזן על פי הלחץ החיצוני, בסופו של דבר, אך ללא עזרה, ייתכן שיעבור פרק זמן מסוים בו יהיו הפרשי לחצים אשר יורגשו בקימור של עור התוף: כלפי פנים במידה ויורדים והלחץ החיצוני גדול מהפנימי, וכלפי חוץ במידה ועולים והלחץ הפנימי גדול מהחיצוני.
איך ניתן להתמודד עם הפרשי לחצים?
חצוצרת השמע אמורה בימים כתיקונם להיות חצי פתוחה. ניתן לפתוח אותה בצורה יזומה על ידי פמפום – נשיפה חזקה כאשר האף והפה סגורים, אך פעולה זו לרב אינה מומלצת כיוון שהיא עלולה לפגוע בעור התוף. פעמים נוספות בהן היא נפתחת באופן טבעי היא בזמן פיהוק ולעיסה. תעלה זו עלולה גם להיסתם כאשר חווים צינון. כיוון שתעלה זו צרה יותר בקרב תינוקות וילדים, כל צינון קל עלול לגרום לסתימת התעלה וליצירת לחצים באוזניים שעלולים לגרום גם כאב.
על מנת למנוע מצבים אלו, כדאי ללעוס מסטיק או לאכול ולשתות בזמן המראות ונחיתות. במידה והטיסה היא בזמן צינון, רצוי לקחת תרופות המורידות את הגודש באף על מנת לוודאי כי תעלת השמע תהיה פתוחה לאוויר. במקרים נדירים יותר וחמורים, כאשר הפרשי הלחצים הם כרוניים ונגרמים מסיבות אחרות דוגמת זיהומים, ניתוח כפתורים יכול לפתור את המצב. בניתוח זה עור התוף מחורר ומועברות בו צינוריות דקיקות (כפתורים) המאפשרות מעבר אויר בין שני חלקי האוזן.
טיפול בכאבים מאחורי האוזניים
סיבות נוספות לכאבי אוזניים
כאבים באוזניים יכולים להיגרם ממגוון סיבות שרק חלקן מקורן באוזן עצמה. ראשית, ייתכן כי האוזן נפגעה מטראומה או פציעה. לדוגמה, כאב באוזן שמאל יכול להיגרם על יד ניקוי לא נכון של האוזן ופגיעה באוזן או בעור התוף על ידי מקלוני ניקוי. כאב באוזן אחת יכול גם להיגרם כתוצאה מהקרנה של הכאב – למשל בעיות בשיניים העליונות באותו צד בו הכאב מורגש. כאבים באוזן ימין יכולים אפילו להיגרם כתוצאה מהקרנת כאב מבלוטת התריס.
נוסף על סיבות אלו, כאבים באוזניים יכולים להופיע כתוצאה מחשיפה לרעש חזק, מדלקות באוזן עצמה או במסטואיד – עצם הנמצאת מאחורי האוזן, גוף זר באוזן, או חסימת שעווה. לכאבי אוזניים כמו גם להרגשת לחץ באוזניים יכולה להתלוות ירידת שמיעה חלקית.
כאבים מאחורי האוזן יכולות לנבוע מכמה סיבות, החל מבעיות קלות וזמניות ועד למצבים חמורים יותר. ניתן לספק מידע על הסיבות אפשריות:
דלקות אוזניים: זיהומים באוזן, כמו דלקת באוזן התיכונה או דלקת באוזן החיצונית, עלולות לגרום לכאב המורגש מאחורי האוזן. זיהומים אלו מלווים לרוב בתסמינים כמו כאבי אוזניים, הפרשות וגם בעיות שמיעה.
הפרעה במפרק הלסת-רקתי (TMJ): ה-TMJ הוא המפרק המחבר את הלסת שלך לגולגולת שלך. הפרעות TMJ יכולות לגרום לכאב סביב האוזן, כולל מאחוריה, עקב בעיות במפרק או בשרירים שמסביב. כאב זה יכול לפעמים להקרין לאזור האוזן.
סינוסיטיס: דלקת או זיהום של הסינוסים יכולה להוביל לכאב המורגש מאחורי האוזן. כאב הקשור בסינוסים נובע לרוב מהצטברות לחץ בחללי הסינוס.
מסטואידיטיס: עצם המסטואיד ממוקמת מאחורי האוזן. מסטואידיטיס היא זיהום של עצם זו, הנובעת בדרך כלל מדלקת באוזן התיכונה. זה יכול לגרום לכאב, נפיחות ואדמומיות מאחורי האוזן.
כאבי ראש או מיגרנות: סוגים מסוימים של כאבי ראש או מיגרנות יכולים לגרום לכאב המורגש מאחורי האוזן. כאב זה יכול להיות קשור לתסמינים אחרים כמו רגישות לאור, בחילה או הפרעות ראייה.
פציעה או טראומה: כל פציעה או טראומה בראש, בצוואר או באוזן עלולה להוביל לכאב מאחורי האוזן. זה יכול לכלול דברים כמו פגיעה ישירה, נפילה וגם תאונת דרכים.
הגדלת בלוטות לימפה: בלוטות לימפה מוגדלות מאחורי האוזן עלולות לגרום לאי נוחות או לכאב. זה עשוי לנבוע מזיהומים או מצבים רפואיים אחרים.
בעיות שיניים: בעיות שיניים, כגון זיהומים או שיני בינה מושפעות, עלולות לגרום לכאב המקרין לאזור שמאחורי האוזן.
כאבים באוזניים
למה כדאי לשים לב?
תינוקות וילדים לא תמיד יכולים להגיד מה כואב אבל ישנם סימנים שיכולים לעזור לזהות את מקור הכאב: בכי מתמשך, חוסר שקט, משיכת האוזן כלפי מטה, הפרשות מהאוזן, שלפוחיות או חום גבוה של אזור האוזן כמו גם היכרות מוקדמת עם היסטוריה של דלקות חוזרות, ניתוח שהיה בעבר, או כאשר התסמינים מופיעים לאחר טראומה אפשרית לאוזן.
מה בודקים ואיך מטפלים?
הבדיקה יכולה לכלול תשאול היסטוריה ותסמינים, בדיקת ההפרשה, בדיקה באמצעות מכשיר אוטוסקופ המאיר את פנים האוזן ומאפשר לראות הצטברות נוזלים או בועות אויר, שלפוחיות או חורים בעור התוף. במקרים מסוימים ייתכן אף צורך בבדיקת CT כאשר קיים חשד לפגיעה במסטואיד.
במידה והאוזן עצמה נשללה כמקור לכאבים, יבדקו גורמים היקפיים כגון שיניים ובלוטות סמוכות. האבחונים והטיפולים יינתנו על-ידי רופא אף, אוזן וגרון, בהתאם לממצאים, שחלקם התקבלו ממכון שמיעה מוסמך.
ומה לגבי טינטון?
טינטון הם צלילים שמקורם הוא באוזן עצמה. לרב, מדובר בתופעה חולפת שאינה מסוכנת אך עלולה להיות מטרידה. גם במקרים בהם הטינטון קבוע (ויכול להיות מוגבר בתנאי שקט) לרוב מתרגלים לצלילים ויכולים להתעלם מהם. במקרים מסוימים הגוף אינו מתרגל לצליל והוא אינו חולף מעצמו ואז התופעה יכולה לפגוע ממש באיכות החיים, השינה, יכולת הריכוז ועוד.
טינטון היא תופעה שכיחה למדי וכעשרה אחוז מהאנשים יסבלו ממנה לפחות פעם בחיים. התופעה שכיחה יותר עם העלייה בגיל, לצד ירידה בשמיעה. ניתן לקבל כלים להתמודד עם טינטון קבוע על ידי הסחת דעת או ריכוז בפעולה אחרת ואף לקבל כלי התמודדות יעילים מקלינאית תקשורת. במידה ונעשה שימוש במכשירי שמיעה לטיפול בירידת השמיעה – כדאי לבדוק את יכולות מכשירי השמיעה המתקדמים בביטול הטינטון על ידי הזרמת צלילים הפוכים לתדר הצליל הפנימי.
טינטון יכול להגרם מפגיעה במבנה האוזן הפנימית, חשיפה לרעש, מחלות כרוניות, ויראליות או עצביות ואף כתוצאה מפציעה. יש גם מצבים מסוימים שיכולים לגרום לטינטון דוגמת לחץ דם גבוה או שימוש בתרופות מסוימות לכן במידה ויש היסטוריה של טינטון יש להיוועץ ברופא לפני שמתחילים לקחת תרופה חדשה.
להתייעצות ללא התחייבות
השאירו פרטים ונחזור אליכם: