Posted on

איבוד שמיעה פתאומי

חזור

אובדן שמיעה פתאומי כשמו כן הוא –תחושה של ירידה בשמיעה בדרגה כזו או אחרת בצד אחד או שניים באופן מהיר יחסית. חוש השמיעה עלול להיעלם בדרגה מסוימת למשך תקופה ואז לחזור באופן ספונטני, או להיעלם לתמיד, והמקרים נבדלים זה מזה בחומרת הפגיעה ובגורמים לה. לעתים, חלק מהנפגעים מתופעה זו אינם שמים לב להתרחשותה בזמן אמת. לעתים, אבדן שמיעה פתאומי עשוי להיות מרוגש מהר יותר אם הוא נוכח באופן משמעותי או בלבדי בצד אחד בלבד.

לתופעה ייתכן ויתלוו מספר תסמינים אופייניים, ביניהם:

- תחושת גודש או אטימות באוזן
- סחרחורת
- טנטון – צלצול מטריד באוזניים אשר אינו נובע מגורם רעש חיצוני אמיתי

מהם הגורמים לאובדן שמיעה פתאומי?

למרבה הצער, הרפואה עדיין לא איתרה בוודאות את הגורמים לתופעה. עם זאת, נמצא כי זרימת הדם באוזן הפנימית פוחתת בעת אובדן שמיעה פתאומי, ועל כן אחת התיאוריות שהוצעו היא כי מתח מהווה גורם מזרז של התופעה, וכי סביבת עבודה מלחיצה גורמת להפרעות בזרימת הדם, שבתורן מביאות לפגיעה מיידית בשמיעה.

מצבים נוספים שסומנו כגורמים אפשריים לתופעה הינם:

- זיהומים ויראליים
- הפרעות בחילוף החומרים, כגון סוכרת או עודף כולסטרול
- פגיעה בחוט השדרה, למשל "צליפת שוט" כתוצאה מתאונה
- עודף קרישיות בדם
- חסימה של כלי הדם באוזן הפנימית
- זיהומים קודמים באוזן התיכונה

סוגים שונים של אובדן שמיעה

ניתן לחלק אובדן שמיעה פתאומי לשלושה סוגים עיקריים:

- איבוד שמיעה סנסורי (חושי) – זהו הסוג הנפוץ ביותר של אבדן שמיעה. מדובר באובדן שמיעה שייתכן מאד ויהיה קבוע בדרגה כזו או אחרת, המתרחש כאשר נגרם נזק לתאים בתוך האוזן הפנימית או לעצב השמיעה עצמו, דבר המחליש או מונע לחלוטין העברה של אותות למוח. במצב זה, הצלילים עשויים להישמע חזקים או חלשים מדי וייתכן קושי לעקוב אחר השיחה כאשר שני אנשים או יותר משוחחים ביניהם, קושי לבודד צלילים בתוך סביבה רועשת, כמו גם קושי להבין קולות גבוהים (כמו אלה של נשים או ילדים) או צלילים מסוימים.

ירידת שמיעה הולכתית – סוג זה של אובדן שמיעה נגרם כתוצאה מהפרעה או נזק לאוזן החיצונית או התיכונה, המונע מן הצלילים לעבור אל האוזן הפנימית. סוג זה עשוי להיות זמני או קבוע. כאשר מדובר באוזן החיצונית, מדובר לרוב בחסימה עקב חדירת גוף זר/"כפתור" או הצטברות שעווה, בעוד שבאוזן התיכונה הגורמים כוללים בין היתר פגיעה או התעבות של עור התוף כתוצאה מפגיעה, זיהום, זרם אוויר חזק ופתאומי או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה. התסמינים עשויים להיות: ריח רע הבוקע מן האוזן, קושי לדבר בטלפון באחת האוזניים ותחושה של הלוקה בתופעה שקולו לא נשמע בדיוק כבעבר.

איבוד שמיעה מעורב – במצב זה מדובר בשילוב של אבדן שמיעה חושי והולכתי, הנגרם לרוב כתוצאה מטראומה כלשהי שנגרמה לאוזן. רופא מומחה יבדוק את האוזן בכדי לוודא שלא מדובר במצב שנגרם כתוצאה מדלקת. בדרך כלל, ניתן לטפל במידה מסוימת בהיבט ההולכתי של הבעיה, אולם ייתכן אובדן השמיעה שנובע מהפגיעה החושית יישאר לצמיתות.

מהם הטיפולים המוצעים?

בכל הנוגע לטיפול, הזמן הינו בעל חשיבות עליונה. ההמלצה היא לפנות לרופא אף-אוזן-גרון בדחיפות  - בתוך שעות אם ניתן, ולא יותר ממספר מועט של ימים. טיפול תרופתי במצבים אלה יתבסס על תרופות הממריצות את זרימת הדם או על תרופות מפחיתות בצקת, ולעתים יינתנו אף חומרי הרדמה מקומיים בכדי לחסום עצבים המונעים העברת מידע.

במקרים חמורים של אובדן שמיעה פתאומי מתבצעת לעתים דיאליזה (הפרדת דם), שבמהלכה מסולקים מהדם גורמים יוצרי קרישה, ובכך משפרים את זרימת הדם.

במצבים של טרשת העורקים (הצטברות שומנים, כולסטרול וחומרים נוספים על דפנות כלי הדם), נדרשים שינויים מרחיקי לכת באורח החיים, אשר כוללים ירידה במשקל והימנעות מצריכת אלכוהול וניקוטין.

אם ההתערבויות הרפואיות שנמנו לעיל לא הועילו ואבדן השמיעה הופך לכרוני, יש לשקול שימוש במכשיר שמיעה. את המכשירים המסורבלים והבולטים לעין של פעם מחליפים כיום עזרי שמיעה קומפקטיים ובלתי-נראים כמעט, הממוקמים חלקית או לחלוטין בתוך תעלת השמע, או לחילופין – מאחורי האוזן. עזרי השמיעה של ימינו מצוידים ברמקול המגביר את הצלילים ובמעבד הבורר מתוכם את החשובים ומנפה את הרעשים.

לסיכום, אובדן שמיעה פתאומי הינו תופעה המגיעה לעתים קרובות ללא כל אזהרה מוקדמת ועשויה לנבוע מגורמים שונים שטרם אובחנו במלואם. חשוב לזכור כי היממה הראשונה הינה קריטית לטיפול, ויש להגיע בהקדם לרופא מומחה אשר יבצע את ההתערבויות הנדרשות במטרה להפחית את הנזק ולעיתים אף למנוע אותו לחלוטין. במידה ובכל זאת מאובחן נזק תמידי, הרפואה בת ימינו מציעה מגוון פתרונות רפואיים ומכניים בכדי להקל על להתמודד עם התופעה.

תמונה של אישה